לפני הכל בואו נסגור את הפינה הזו: סקצ'בוק = ספר סקיצות. זה השם, אבל אפשר לצייר בו לא רק סקיצות. 

אגע בנושא הסקצ'בוק מהמקום האישי שלי. אז אתן פה ספיץ' קטן על ההתגלגלות שלי אל העיסוק בציור, כי זה מאוד קשור לכמה אני אוהב סקצ'בוק.

הזיכרון הכי רחוק שאני זוכר את עצמי כ"אחד שאוהב לצייר" זה בערך בכיתה ג' או ד' כשהייתי בונה דגמי מטוסים מפלסטיק, בעקבות אבא שלי שאהב מילדות לבנות דגמים של מטוסים, אוניות ורכבות.
אני לא יודע אם התחביב הזה עוד קיים, אבל עד שנות התשעים זה היה די נפוץ.
אני זוכר שבעקבות זה אהבתי לצייר מטוסי קרב. לא דמויות ולא קומיקס. מטוסי קרב, והרבה.
אגב, זה לימד אותי הרבה על ציור תלת מימד ופרספקטיבה.

רק בכיתה ו' בערך, אחרי שההורים שלי קנו לי את הספר "איך מציירים" התחלתי לצייר דמויות, בעיקר בסגנון דיסני.
רוב הזמן ציירתי דמויות שאני מכיר מעולם הקומיקס, כמו לאקי בר-מזל ובבא של שי צ'רקה.

בכיתה ט' החלטתי לקנות את הסקצ'בוק הראשון שלי ועפרונות מקצועיים והתחלתי לצייר דברים מהדמיון שלי, ציירתי מורים מבית הספר, ציירתי דברים מוזרים חסרי משמעות מהדמיון שלי, וגם…עיטורים, בעקבות אמא שלי שהיא אמנית גם כן, ומשלבת ביצירה שלה הרבה עיטורים. זהו בעיקר. 

הסקצ'בוק היה מקום שבו התחלתי להשקיע באיור ולהשקיע מחשבה ולא סתם לקשקש להנאתי. 

אם לא היה לי סקצ'בוק – כשהייתי מקשקש, בעיקר בתוך מחברת הלימודים שלי… לא הייתי חושב על מה אני הולך לצייר, הייתי חוזר אל אותן דמויות ולאותם דברים שכל הזמן ציירתי, כבר עשרות פעמים. עם הסקצ'בוק הצלחתי להיות יותר ממוקד בתוכן, אבל לא תמיד הלך.

כשסיימתי את התיכון והגעתי לישיבה פתאום השתחרר לי הפקק של היצירה לגמרי (התחלתי ללמוד כתיבת סת"ם ואיירתי כתובות לחתונה) ובין היתר התחלתי למלא סקצ'בוקים אחד אחרי השני וזה מאוד מאוד קידם אותי.

יש לי איזה 8 כאלה מלאים:

כשהתחתנתי לפני כ-10 שנים והתחלתי לעבוד באיור זנחתי את הסקצ'בוק קצת, אבל בשלוש השנים האחרונות חזרתי אליו בתשוקה שלא היתה לי לפני כן. 

אתם יכולים לראות חלק מזה באלבום של 'פרוייקט 365 שרבוטים בשנה' בפייסבוק שעשיתי בשנה שעברה וגם באינסטגרם.

אחרי שקצת חפרתי לכם, אני מקווה שהבנתם:

סקצ'בוק זה טוב וזה כיף.

מה כל כך טוב וכיף? הרבה.

1
שום דבר לא הולך לאיבוד. כל הסקיצות והאיורים אסופים בספר או במחברת אחת.

2
כל האיורים מסודרים בסדר כרונולוגי. כל כך כיף לדפדף מידי פעם אחורה כמו יומן, כמו זכרונות.

3
אם אתם אנשים שנוסעים באוטובוס או ברכבת, הסקצ'בוק ילווה אתכם בדרכים – בזמנים קצת משעממים, ובמקומות שאתם צריכים איזו פינה שקטה עם עצמכם. זה הזמן גם לצייר את המקום בו אתם נמצאים ואת האנשים שסביבכם. (תשתדלו לא לפרסם ברשתות החברתיות את הפרצופים של האנשים שציירתם ללא רשות, זה יכול לפוגע בפרטיותם).

4
אתם יכולים לעשות סקצ'בוק על פי נושא מסויים. זה יכול להיות עבור אתגר שאיתגרתם את עצמכם (לאייר דמות אחת ביום במשך חודש) או אתגר שהצטרפתם אליו ברשת כמו אינקטובר (לינק). זה ממש כמו לאייר ספר משלכם, פרוייקט אישי.

5
סקצ'בוק יכול למקד אתכם בטכניקות שונות.

6
יש סקצ'בוקים קטנים שמיועדים לשרבוטים קטנים ומהירים.
יש כאלה שמיועדים לצבעי מים.
יש גדולים שאפשר להשקיע בציור שעות, או שפשוט אנחנו צריכים ספייס מסביב לציור.
זה מאוד תלוי למה אתם מתחברים ומה אתם אוהבים לצייר. 

7
סקצ'בוק יכול למקד אתכם יותר ברעיון שאתם רוצים להביע. 

8
אני אישית מאוד אוהב לצייר כשיש מספר דפים בערימה, זה רך יותר ומרגיש אחרת לגמרי מאשר לצייר על דף בודד שמונח על שולחן קשה. (זה עושה לי צמרמורת רק מלכתוב את זה).

 

איך לבחור סקצ'בוק?

הכל תלוי מה אתם רוצים לצייר ולמה אתם יותר מתחברים:

  • סקצ'בוק קטן. זה כיף לשים אותו בתיק, אני אפילו מצאתי לו קופסא שתגן עליו ועיצבתי אותה בהתאם.

מתאים מאוד למי שאוהב איור מינמליסטי או שרבוטים מהירים.

  • סקצ'בוק איכותי לציור מושקע בעפרונות. 

גודל a5 ומעלה. 

כדאי שתהיה לו טקסטורה מעט מחוספסת, אבל לא כזה שכל קו עושה חריטה בנייר, בנייר איכותי זה לא אמור לקרות.

  • יש שני סוגי כריכות: ספירלה וכריכה קשה, רגילה (תפירה).

בספירלה אתם מציירים על עמוד אחד. 

לרוב, לא תציירו על הצד השני של הדף, אני באופן אישי לא אוהב לצייר מאחורי הדף.

יש סקצ'בוקי ספירלה עם אפשרות לתלוש את הדף עם חיתוך ישר שזה ממש מגניב אם רוצים למסגר או לסרוק את האיור. או לשלוח למישהו שרצה לרכוש את הציור שלכם (לא תאמינו, זה קורה וזה כיף ממש).

בכריכה קשה רגילה, עם תפירה –  ברובם אפשר לצייר על כפולת העמודים ברצף. יש אנשים שזה יותר נוח להם ויש כאלה שפחות. טעם אישי, נסו בעצמכם.

  • צבע הנייר

אפרט את העיקריים:

נייר לבן, נייר קרם/אופווייט, נייר קראפט.

בנייר לבן זה מתאים בעיקר למי שמצייר בדיו או צבעי מים או שהוא רוצה לסרוק את הציור. הציור מודגש ומנוגד לרקע יותר על הצבע הלבן.

נייר קרם ממש כיפי למי שמצייר בעיפרון זה צבע חם וממש מתאים לטקסטורה של עיפרון. פחות מתאים לצבעי מים עדינים.

נייר קראפט – נייר חום או אפור שאיתו ניתן לצייר גם עם צבע לבן. לדוגמא:

הגוון החום נותן לזה תחושת אולד פאשן/רטרו או משהו עתיק שכזה.

 

תרגול: 

מכיוון שלא לימדתי לצייר משהו בפוסט הזה בואו פשוט נתרגל ציור של סקצ'בוק או ספר.

 

למתחילים: 

קחו ספר או סקצ'בוק כרוך בכריכה רגילה הניחו אותו על השולחן לפניכם כשהוא סגור וציירו אותו מכיוונים שונים. זה די דומה לציור תיבה או קוביה, פשוט עם פאה אחת רחבה ושאר הפאות צרות.
שימו לב לטקסטורה של הדפים ונסו להמחיש אותה בניגוד לכריכה החלקה.

למתקדמים:

  1. ציירו מחברת ספירלה, יש פה אתגר בציור הטבעות בתוך החורים, באופן שווה ומקביל.
  2. ציירו ספר פתוח.
    צריך לשים לב קודם כל איך הכריכה מונחת על השולחן ואז לצייר את הדפים, כי הם יותר חופשיים. (למה בסדר הזה? אפרט על כך בפוסט נפרד)

   

יש לכם עוד שאלות לגבי סקצ'בוק?

יש לכם טיפים לבחירת סקצ'בוק? רוצים לשתף אותנו מחוויות הסקצ'בוק שלכם?

שתפו את כולנו בקבוצת הפייסבוק.

 

כתיבת תגובה